האימפריה הרומית המערבית (בלטינית: Imperium Romanum Pars Occidentalis או Pars Occidentis) הוא השם המקובל בין ההיסטוריונים לכינוי הגוף המדיני, אשר השתרע על חלקיה המערביים של האימפריה הרומית. בירותיה המרכזיות של קיסרות זו היו תחילה מדיולאנום (מילאנו של ימינו) (268–402) ולאחר מכן מוקד ישות זו עבר לרוונה, תוך שרומא משמרת לפחות מבחינה רשמית ובמיוחד בהתחלה את מעמדה כבירת האימפריה בכללותה, חרף נדידת מוסדותיה העיקריים לקונסטנטינופול. מתוך ויקיפדיה

האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453. מתוך ויקיפדיה

האימפריה הרומית הקדושה , או בשמה המאוחר - הרייך הראשון , הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזאת חולקה בהסכם ורדן , והתקיימה קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 בעקבות תבוסת האימפריה בקרב אוסטרליץ. מתוך ויקיפדיה

הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה באגן הים התיכון שנוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה. הקיסרות הרומית התקיימה מהמאה ה⁻1 לפנה"ס עד תחילת ימי הביניים במאה ה⁻5 לספירה. המדינה התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון. מתוך ויקיפדיה

הקיסרות הרומית, הקיסרות הרומית המערבית, צבא הקיסרות הרומית המאוחרת

הקיסרות הרומאית המערבית, הקיסרות הרומאית הקדושה, הקיסרות הרומית, הקיסרות הרומית המזרחית, הקיסרות הרומית המערבית, הקיסרות השניה, הקיסרות השנייה, הקיסרות השנייה בצרפת, הקיסרים הנאורים, הקיסרית אבדוקיה