התנועה האסתטית, או אסתטיציזם (Aestheticism), הייתה תנועה פילוסופית ואמנותית שהתקיימה בעיקר במחצית השנייה של המאה ה⁻19 בבריטניה, בגרמניה ובצרפת. אחד מביטויי הדגל של האסתטיציזם, ולעיתים הכינוי שלה, הוא "אמנות לשם אמנות", Art for Art's Sake, L'art Pour L'art. התנועה חרתה על דגלה את האסתטיקה, היופי, כאידיאל עליון בכל תחומי החיים, לא רק באמנות (אמנות פלסטית, מוזיקה, שירה וספרות) אלא גם באדריכלות, עיצוב פנים ועיצוב מוצר. ההוגים המרכזיים של התנועה ולטר פייטר, אוסקר ויילד, ג'יימס מקניל ויסטלר, ויליאם מוריס, פרדריק לייטון, תאופיל גוטייה, אוברי בירדסלי ודנטה גבריאל רוזטי. ג'ון ראסקין היה אחד ממתנגדיה. את תנועת האסתטיציזם המשיכה האסתטיקה הפורמליסטית, הן באסתטיקה והן באמנות ובעיצוב. מתוך ויקיפדיה

התנועה האוטונומיסטית, התנועה האילירית, התנועה האמריקאית לזכויות האזרח, התנועה האנתרופופז'ית, התנועה האסלאמית, התנועה האפרו⁻אמריקאית לזכויות האזרח, התנועה האפרו⁻אמריקאית לזכויות האזרח (1954–1968), התנועה הארמנית לשחרור לאומי, התנועה הבין⁻לאומית להשמדת נשק גרעיני, התנועה הבין⁻לאומית למען תודעת קרישנה