מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'⁻ד'. לפי הכתוב, "בְנֵי⁻הָֽאֱלֹהִים" לקחו להם נשים מ"בְּנוֹת הָאָדָם", באותה עת הופיעו בארץ "הנְּפִלִים" וה"גִּבֹּרִים", ואלוהים הגיב לכך במילים "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם". הקטע הוא אחד הפרקים הסתומים והשנויים⁻במחלוקת ביותר במקרא, והניסוח הקצר והקטוע של הטקסט הקשה על בירור משמעותו. בין היתר, נדונו טיבם של "בני האלוהים" ויתר הקבוצות הנזכרות, היחסים בין ארבעתן, והשאלה אם ישנו קשר למבול, המתרחש לאחר מכן. מתוך ויקיפדיה

חט"ל, חט"מ, חטא, חטא אדם הראשון, חטא בנות מואב, חטא בני האלוהים, חטא בעל פעור, חטא דוד ובת שבע, חטא האדם הראשון, חטא ההיבריס