חַמְדָן, תָּאֵב בֶּצַע

דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור. נוסף על כך יש להחמיר בספק דבר שיש לו מתירין ולהמתין עד שיגיע ההיתר. מתוך ויקיפדיה

דבר שאינו מכוון, דבר שאינו מתכוון, דבר שאינו מתכון, דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר, דבר שטיבולו במשקה, דבר שלא בא לעולם, דבר שנאמר בזה ואינו עניין לו, דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל, דבר תורה, דבר⁻תורה