לחם ושעשועים (בלטינית: Panem et circenses) היא מטונימיה המתארת אסטרטגיה מדינית. זוהי דרך⁻פעולה שנהגתה בראשית ימי הקיסרות הרומית (המאה ה⁻1 לפנה"ס), הדואגת לרווחת התושבים בשימוש בפתרונות לטווח קצר. הפתרונות מספקים את דרישותיהם המיידיות והבסיסיות של האזרחים, בכך שהם מציעים מגוון של תענוגות ומזון בסיסי. מדיניות זו באה למנוע את התקוממות האזרחים, על ידי הסטה והסחת הדעת מהבעיות המהותיות של המדינה. את המושג טבע המשורר הרומי יובנאליס בסאטירה העשירית שלו, כביקורת על פעולותיו של אוגוסטוס קיסר והתנהגותם של בני⁻דורו. מתוך ויקיפדיה

לחם דבורים, לחם החיים, לחם הפנים, לחם הקודש, לחם ומלח, לחם זנגביל, לחם זנגוויל, לחם חיטה מלאה, לחם לבן, לחם מחיטה מלאה