לַנְבָל (Lanval), הוא אחד משנים עשר הסיפורים הברטונים שחיברה הפייטנית מארי דה פרנס, ככל הנראה בין 1180⁻1160. אסופת הסיפורים הקצרים נכתבה באנגלו נורמנית, תחת חסותה של המלכה אליאנור מאקווטניה והמלך הנרי השני פלנטג'נט. הסיפור הוא מגולל את סיפורו של אביר בחצר המלך ארתור, שהאחרון מתעלם ממנו. האביר מחוזר בהצלחה בידי גבירת⁻פיות שממטירה עליו מתנות מכל הבא ליד, ולאחר מכן הוא דוחה את חיזוריה של המלכה. העלילה מסתבכת בשל הבטחת האביר לנבל שלא לחשוף את זהות אהובתו, הבטחה אותה הוא מפר מתוך סערת רגשות, לאחר שהמלכה מאשימה אותו באשמת שווא. בפני המלך ארתור, המלכה מאשימה את האביר בניסיון לתקוף אותה ובהלבנת פניה ברבים, והמלך, בסצנת משפט ארוכה, תובע ממנו לגלות את שם גבירתו. על⁻אף ההבטחה המנותצת, הפיה המאהבת חסה על חייו והופעתה מזכה את האביר לנבל מכל אשמה. ואף לקחה אותו עמה לאבלון. הסיפור זכה לאהדה רבה, ועובד לאנגלית לגרסאות סיפוריות שונות, כ"סר לנדבל", "סר לנפל" ו"סר למבוול". מתוך ויקיפדיה

מעשה של השחתה, ביזוי או הפיכה לדבר גס, מכוער או משפיל. "הסופר מחה נגד הניוול של השפה בשיח הציבורי." "לטענתה, הפרסומת היא ניוול של היצירה המקורית." "המאמר עוסק בניוול האדם במחנות העבודה."

נוול (ברוסית: Не́вель) היא עיירה ומרכז מנהלי של אחד האזורים במחוז פסקוב ברוסיה. העיירה נמצאת לחופי אגם נוול, כ⁻240 קילומטרים מדרום⁻מזרח לפסקוב, ובמפגש מסילות הברזל בין סנקט פטרבורג לנובוסוקולניקי (Novosokolniki) ובין וליקייה לוקי (Velikiye Luki) ופולאצק. מדרום לנוול עוברות שתי מסילות הרכבת בבלארוס. כלכלתה של העיר מבוססת על תוצרת מזון, טקסטיל, נעליים ועץ. בעיר מספר אתרי מורשת היסטורית ותרבותית, בהם כנסיית השילוש הקדוש שנבנתה בשנות ה⁻50 של המאה ה⁻19, מוזיאון היסטורי, ובית קברות צבאי ממלחמת העולם השנייה. מתוך ויקיפדיה

לנה רוסובסקי, לנה שילוני, לנו, לנובו, לנוואל, לנולין, לנון ומקרטני, לנון⁻מקרטני, לנון/מקרטני, לנוס