כל אחד משני הפתחים החיצוניים של האף שדרכם נכנס ויוצא האוויר. "בקור חזק הנחיריים שלו האדימו." "הרופא בדק אם יש חסימה באחד הנחירים." "הסוס הרחיב את נחיריו אחרי הריצה."

פתח צר או רכיב בעל פתח צר שדרכו זורם נוזל או גז, במיוחד במכשיר טכני. "הטכנאי החליף את הנחיר הסתום במבער." "לחץ המים ביציאה תלוי בקוטר הנחיר." "במערכת ההתזה בחרו נחיר שמפזר את החומר באופן אחיד."

נחיר הוא אחד משתי התעלות באף, מהנקודה שבה הן מתפצלות לכיוון הפתח החיצוני. בציפורים וביונקים מכילים הנחיריים עצמות מסתעפות או סחוסים מסתעפים הקרויים קונכיות, שתפקידם לחמם אוויר בשאיפה ולספוח לחות בנשיפה. דגים אינם נושמים דרך האף, אבל יש להם שני חורים קטנים המשמשים להרחה, ויכולים להיקרא נחיריים. מתוך ויקיפדיה

נחיר (באנגלית: Orifice plate) הוא התקן מכני⁻הידראולי, המשפיע על זרימת הזורם בצינור באמצעות הצרת מעברו. מתוך ויקיפדיה

נחי אייל, נחיצ'יבאן, נחיצ'יבאן (עיר), נחיק נבות, נחיר, נחיר רסס, נחירה, נחירות, נחיריים, נחיתה