לחם עגול, שטוח ורך, הנאפה מקמח ובדרך כלל נוצר בו כיס פנימי. "היא מילאה את הפיתה בחומוס, סלט וטחינה." "במאפייה השכונתית אופים פיתות טריות מדי בוקר." "הילד לקח פיתה עם גבינה לארוחת הערב."

סעודה המוגשת בשעות הערב

"לפני שיצא לעבודה אכל פת שחרית עם גבינה וזיתים." "הרופאה המליצה שלא לדלג על פת שחרית." "בבית הספר נהגו הילדים לאכול פת שחרית בהפסקה הראשונה."

אחז בחוזקה בידיו. "הוא לפת את המעקה כדי לא ליפול." "הילד לפת את יד אמו בחוזקה ברחוב הסואן." "השומר לפת את החשוד בזרועו."

פיתה היא לחם חיטה שטוח העשוי מקמח ולפעמים גם שמרים. מתוך ויקיפדיה

בימאות, פיתה (שיבוש של המונח באיטלקית: Bitta; על⁻פי האקדמיה ללשון העברית: זקף) היא עמוד קצר המחובר לרציף (באנגלית, "Mooring bollards") או לכלי השיט (ומכונים באנגלית "Bitts"). אל עמוד זה מחברים את חבלי ההיקשרות או הגרירה באמצעות ליפוף סביב הפיתה. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

פתות (פ"א בשוא נח. או: פתות) הוא מאכל מהמטבח התימני. הפתות עשוי חתיכות לחם (לרוב סאלוף) או מצה. מתוך ויקיפדיה

ירק גינה הדומה לצנון, בעל פקעת לבנה המשמשת למאכל

פיתגוראיות, פיתגוראים, פיתגוראס, פיתגורס, פיתגורס פאפאסטמטיו, פיתה (ימאות), פיתה דרוזית, פיתה עיראקית, פיתה עירקית, פיתוח אמצעי לחימה בישראל

חתיכת לחם; פרוסת לחם. "היא לקחה פַּת לחם ואכלה אותה עם גבינה." "על השולחן נותרה רק פַּת קטנה מהכיכר." "העני ביקש פַּת לחם להשקיט את רעבונו."