מודל שרת–לקוח (באנגלית: Client⁻server model) היא ארכיטקטורת תוכנה לחישוב מבוזר, אשר מגדירה את היחס בין תוכנות משתפות פעולה. המודל מחלק את המשימות או עומס העבודה בין ספק השירות או המשאבים – השרת, לבין מבקש השירות – הלקוח. שרת–לקוח היא אחת מתצורות ההתקשרות הנפוצות ברשתות מחשבים. השרת הוא תוכנה פסיבית, המאזינה לרשת ומחכה לקבל בקשות. הלקוח לעומתו בדרך כלל מהווה את ממשק המשתמש – הוא מופעל על ידי המשתמש ופונה לשרת כאשר הוא זקוק למידע או שירותים ממנו. מתוך ויקיפדיה

לקה, לקה כהנת, לקו, לקו (נפה), לקוואנט (אי), לקוח סמוי, לקוח⁻שרת, לקוטה, לקוטי מוהר"ן, לקוטי שיחות

שנלקח ממקור אחר; מובא או מצוטט ממנו. "הקטע המופיע בתחילת הפרק לָקוּחַ מספר ישעיהו." "הדוגמה במילון לְקוּחָה מן הלשון המדוברת." "הציטוט לָקוּחַ ממאמר שפורסם בעיתון."

מי שקונה מוצר או מקבל שירות מבית עסק או מאדם אחר. "החנות מעניקה הנחה ללקוחות קבועים." "נציג השירות טיפל בפניית הלקוח במהירות." "המסעדה שואפת לספק חוויה נעימה לכל לקוח."