הכבשים והעתודים או "משפט העמים" הוא הצהרה של ישו המתועדת בפרק כ"ה של בשורת מתי בברית החדשה. היא מאופיינת לעיתים כמשל, אם כי בניגוד לרוב המשלים, היא אינה מתיימרת לספר סיפור על אירועים המתרחשים לדמויות כלשהן. על פי התאולוג האנגליקני צ'ארלס אליקוט, "אנחנו בדרך כלל מדברים על חלקו המסכם של פרק זה כמשל 'הכבשים והעתודים', אך ברור מלכתחילה שהוא עובר את תחום המשלים אל תוך המציאות האלוהית, וכי הכבשים והעתודים יוצרים רק תיאור עזר". פרשה זו מסכמת את החלק של בשורת מתי המכונה בשיטת אוליבט (הקטע בבשורות הסינופטיות הידועות כאפוקליפסות הקטנות בשל הלשון האפוקליפטית שבהן, הכוללת אזהרתו של ישו לתלמידיו ומאמיניו שהם עתידים להיקלע לרדיפות וצרות גדולות עד לניצחון המלא והקמת מלכות אלוהים), והיא מקדימה את תיאורי בשורת מתי על הצליבה ועינויי ישו ותחייתו. מתוך ויקיפדיה

משל החוח והארז, משל החיטים והזונין, משל החלון השבור, משל היין החדש בנאדות ישנים, משל הכבש האובד, משל הכרם, משל הלבנה, משל המטבע שאבד, משל המטמון בשדה, משל המכמורת