גיל 12 אצל בנות ו⁻13 אצל בנים

מוכר בהקשר שלילי, בעל שם רע

מלאו לו שלוש עשרה שנים

מצה שמכינים בהקפדה רבה שלא תחמיץ

המקפיד לקיים את מצוות הדת היהודית. "הוא גדל בבית שומר מצוות והמשיך באורח חיים דומה גם בבגרותו." "השכונה מאוכלסת במשפחות שומרות מצוות לצד משפחות חילוניות." "המסעדה מתאימה גם לציבור שומר מצוות."

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר ליהודים. מקור המצוות דאורייתא בתורה (שבכתב ושבעל פה) ועליהן נוספו מצוות דרבנן המהוות גדרים שהוסיפו חכמים לאורך הדורות. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מלשון חז"ל ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות בהלכה היהודית, על אף שבלשון המקרא ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור - מצווה, חוק ומשפט: . מתוך ויקיפדיה

מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ. המצה מכונה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה וגם בשל העובדה שהיא ענייה ממרכיבים (קמח ומים). המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב, הם חג הפסח (המכונה בתורה על שם המאכל: "חג המצות"), וכן בבית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים הבאים בתור קורבן מנחה. מתוך ויקיפדיה

מצווה לשמוע בקול חכמים, מצווה לשמוע דברי חכמים, מצווה לשמוע לדברי חכמים, מצווה מדרבנן, מצווה מן המובחר, מצוות אהבת ה', מצוות אין צריכות כוונה, מצוות אינן צריכות כוונה, מצוות אנשים מלומדה, מצוות בני נוח

שם רע, דיבה; דברי גנאי וביזוי. "העיתון פרסם דברי שמצה על האיש הציבורי." "היא סירבה להגיב על השמצה שנפוצה ברשת." "אין לקבל הפצת שמצה ללא בדיקת העובדות."

מאפה דק ופריך העשוי מבצק שלא החמיץ, הנאכל במיוחד בחג הפסח. "בליל הסדר נוהגים לאכול מצה." "המצה נשמרת באריזה כדי שלא תישבר." "בפסח מחליפים את הלחם במצה."

מצורף לצוות

מי שחייב או נדרש לבצע דבר⁻מה מתוקף חובה, הוראה או תפקיד. "כחייל הוא מצווה לציית לפקודות מפקדיו." "העובד מצווה לשמור על כללי הבטיחות במקום העבודה." "בעל התפקיד מצווה לפעול לפי הנהלים שנקבעו."

מעשה טוב, פעולה חיובית שיש בה עזרה לזולת

הוראה דתית מחייבת לביצוע פעולה, המזכה את המקיים אותה בזכויות בעולם הבא. "תרי"ג מצוות."