צדקיה בן מעשיה (גם צדקיהו בן מעשיה) היה על פי התנ"ך נביא שקר שפעל במאה ה⁻6 לפנה"ס, בימי מלכותו של צדקיהו מלך יהודה. בתלמוד מסופר שהוצא להורג בפקודת נבוכדנצר מלך בבל. מתוך ויקיפדיה

רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ⁻ה, 1220⁻1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה. מתוך ויקיפדיה

צפניה בן⁻מעשיה הוא דמות מקראית, כהן בימי המלך צדקיהו. שמו מופיע ב. נשלח על ידי המלך אל ירמיהו הנביא ביחד עם פשחור בן מלכיה בבקשה שיתפלל וידרוש את ה' שנבוכדנאצר מלך בבל שצר על ירושלים יעזוב. מתוך ויקיפדיה

צדקה ביהדות, צדקה חוצין, צדקה חוצין (הראשון), צדקה חוצין (השני), צדקיה, צדקיה בן מעשיה, צדקיהו, צדקיהו בן כנענה, צדקיהו המלך, צדקיהו הרכבי