מה זה שלשון - מילון עברי עברי

מילון עברי עברי

מילים נרדפות

צירופים וביטויים

ראשי תיבות

מילון עברי אנגלי בטא

גימטריה

חרוזים

התקבלו 26 פירושים במילון לשלשון

לָשׁוֹן - שם עצם, זכר ונקבה

איבר שרירי בפה המשמש לאכילה, דיבור והבחנה בטעמים. "הרופא ביקש ממנה להוציא את הלשון לבדיקה." "הלשון מסייעת בלעיסה, בבליעה ובהגיית מילים." "מאכל חריף במיוחד צרב לי את הלשון."

tongue

שפה. "העברית היא לשון עתיקה ומתחדשת." "הילד שולט בשתי לשונות מגיל צעיר." "החוק נוסח בלשון ברורה ופשוטה."

language

אופן הניסוח או הסגנון המילולי. "הספר כתוב בלשון סאטירית." "ההודעה נוסחה בלשון רשמית ומאופקת." "המשורר השתמש בלשון עשירה ורבת דימויים."

style, wording

בלשנות; תחום ידע העוסק בחקר השפה ומרכיביה. "באוניברסיטה הוא למד לשון עברית ובלשנות כללית." "חוקרי הלשון בודקים את מבנה המשפט ואת התפתחות המילים." "הקורס בלשון עסק בתחביר, בתצורה ובמשמעות."

linguistics

בִלְשׁוֹן הַמְעָטָה

בהתייחסות מפחיתה; באנדרסטיימנט. "הם קצת הגזימו עם הכתבות על הפוליטיקאי, בלשון המעטה."

בְּשׂוֹם שֵׂכֶל

מתוך מחשבה, בתבונה, בהגיון

דִּבֵּר לְשׁוֹן הָרָע

הִשְׁמִיץ, הִכְפִישׁ, דִּבֵּר דֹּפִי

חַד לָשׁוֹן

שנון, חריף, עוקצני. "הנואם היה חד לשון."

חָרַץ לָשׁוֹן

הוציא לשון. "הילד חרץ לשון לחברו מתוך לעג." "בתצלום נראה הפעוט חורץ לשון למצלמה." "הקהל צחק כשהשחקן חרץ לשון על הבמה."

put out one's tongue, stick out one's tongue