א
א
א
לָשׁוֹן
1.
איבר שרירי בפה המשמש לאכילה, דיבור והבחנה בטעמים. "הרופא ביקש ממנה להוציא את הלשון לבדיקה." "הלשון מסייעת בלעיסה, בבליעה ובהגיית מילים." "מאכל חריף במיוחד צרב לי את הלשון."
2.
שפה. "העברית היא לשון עתיקה ומתחדשת." "הילד שולט בשתי לשונות מגיל צעיר." "החוק נוסח בלשון ברורה ופשוטה."
4.
בלשנות; תחום ידע העוסק בחקר השפה ומרכיביה. "באוניברסיטה הוא למד לשון עברית ובלשנות כללית." "חוקרי הלשון בודקים את מבנה המשפט ואת התפתחות המילים." "הקורס בלשון עסק בתחביר, בתצורה ובמשמעות."
1.
דִּיאָלֶקְט, לַהַג, נִיב, עָגָה, שָׂפָה
2.
התנ"ך
1.
בּוֹלַעַת אֶת הַלָּשׁוֹן - "לרגע היא בולעת את הלשון ואינה עונה על השאלה." "מול הדברים הקשים הוא בלע את הלשון ושתק." "כשביקשו ממנה להסביר, היא כמו בלעה את הלשון."
2.
בְּכוֹל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה - בבקשה נרגשת מאוד; בתחינה. "הוא פנה אליהם בכול לשון של בקשה שיסייעו לו." "האם התחננה בכול לשון של בקשה שיחזירו לה את הילד." "הנאשם ביקש בכול לשון של בקשה להתחשב במצבו."
3.
בִלְשׁוֹן הַמְעָטָה - בהתייחסות מפחיתה; באנדרסטיימנט. "הם קצת הגזימו עם הכתבות על הפוליטיקאי, בלשון המעטה."
1.
מין - זכר ונקבה
2.
4.
אותיות שימוש - וְלָשׁוֹן, שֶׁלָּשׁוֹן, הֶלָּשׁוֹן, מִלָּשׁוֹן, כְּלָשׁוֹן, לְלָשׁוֹן, בְּלָשׁוֹן, וְהֶלָּשׁוֹן, וְשֶׁלָּשׁוֹן, מֵהֶלָּשׁוֹן, בֶּלָּשׁוֹן, לֶלָּשׁוֹן
5.
אותיות שימוש עם הטיות - וְלָשׁוֹן, שֶׁלָּשׁוֹן, הֶלָּשׁוֹן, מִלָּשׁוֹן, כְּלָשׁוֹן, לְלָשׁוֹן, בְּלָשׁוֹן, וְהֶלָּשׁוֹן, וְשֶׁלָּשׁוֹן, מֵהֶלָּשׁוֹן, בֶּלָּשׁוֹן, לֶלָּשׁוֹן, וּלְשׁוֹנוֹת, שֶׁלְּשׁוֹנוֹת, הַלְּשׁוֹנוֹת, מִלְּשׁוֹנוֹת, כִּלְשׁוֹנוֹת, לִלְשׁוֹנוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹת, וְהַלְּשׁוֹנוֹת, וְשֶׁלְּשׁוֹנוֹת, מֵהַלְּשׁוֹנוֹת, בַּלְּשׁוֹנוֹת, לַלְּשׁוֹנוֹת
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
