מקום עמוק מאוד, כגון בור או חלל גדול ועמוק. "המטיילים נזהרו שלא להתקרב אל שפת התהום." "הסלעים הידרדרו אל התהום שמתחת לצוק." "בין ההרים נפערה תהום עמוקה."

מעמק גדול מאוד, במיוחד של הים או של הארץ. "הצוללת ירדה אל תהום הים." "החוקרים ביקשו ללמוד מה מצוי בתהומות האוקיינוס." "לפי האגדה, מן התהום בקעו המים."

פער גדול ועמוק, במיוחד מבחינה רעיונית, רגשית או חברתית. "בין עמדותיהם נפערה תהום שלא היה קל לגשר עליה." "המלחמה יצרה תהום בין הקהילות." "לפעמים תהום רגשית מפרידה גם בין אנשים קרובים."

מצב שבו דבר נשכח לחלוטין ואבד מן הזיכרון. "פרטי הפרשה שקעו בתהום הנשייה." "שמותיהם של יוצרים רבים נדחקו אל תהום הנשייה." "המסמך הישן ניצל ברגע האחרון לפני שייפול לתהום הנשייה."

התעניין בו וביקש לעמוד על טיבו ועל אופיו. "לפני שקיבל את המועמד לעבודה, המנהל תָּהָה עַל קַנְקַנּוֹ." "כדאי לתהות על קנקנו של אדם לפני שמפקידים בידיו אחריות רבה." "היא ביקשה לתהות על קנקנו של השותף החדש לפני חתימת ההסכם."

ביקש לדעת או להבין; שאל את עצמו. "הוא תהה מדוע הפגישה נדחתה ברגע האחרון." "קראתי את ההודעה ותהיתי למה היא נכתבה כך." "החוקרים תהו כיצד נוצר המבנה הגאולוגי הזה."

תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי. במקרא ובספרות חז"ל משמעותו המים הקדמוניים והעמוקים של הבריאה. על פי פרשנות "המצודות": עומק הים. על פי קאסוטו: האוקיינוס הפרימיטיבי שנברא ברצון האל. מתוך ויקיפדיה

תהודת מסלול⁻מסלול, תהודת סיבוב⁻מסלול, תהודת שומאן, תהודת שומן, תהום, תהום (מיתולוגיה), תהום (תנ"ך), תהום הבדידות, תהום ליטקה, תהום מילווקי

תהמו, תוהם