תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים ללשון מדוברת, רב⁻מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא הוא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל באותה תקופה, ובעיקר במהפכה הציונית ובהתפתחות היישוב העברי החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית. מתוך ויקיפדיה

תחיה כאריוכא, תחיה ליברזון, תחיה ליברסון, תחיה קריוקה, תחיה שפירא, תחיית הלשון העברית, תחיית המתים, תחיית העברית, תחיית השפה העברית, תחיית ישו