תקופת סנגוֹקוּ (ביפנית: 戦国時代 ; סנגוֹקוּ ג'ידאי) או תקופת "המדינות הלוחמות" הייתה תקופה ארוכה שאופיינה בריבוי של מלחמות פנימיות, מאבקי שליטה ואי יציבות שלטונית בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע המאה ה⁻15 עד תחילת המאה ה⁻17. היא החלה בסוף תקופת מורומאצ'י בשנת 1467 במלחמת אונין ("אונין נו ראן", 1467–1477), ונמשכה לאורך תקופת אזוצ'י⁻מומויאמה, עד שעלתה שוגונות טוקוגאווה ואיחדה את יפן תחת שוגון אחד והחלה תקופת אדו. מתוך ויקיפדיה

תקופת המשנה, תקופת הנאורות, תקופת הנאנבאן, תקופת הנחושת, תקופת הסבוראים, תקופת הצנע, תקופת הצרות, תקופת הקרח, תקופת הקרח הקטנה, תקופת הראשונים