איבר בפנים המשמש לאכילה, לדיבור ולנשימה. "הילד פתח את הפה אצל רופא השיניים." "היא כיסתה את פיה בזמן הפיהוק." "האוכל היה חם מדי והוא נכווה בפה."

דובר או נציג של אדם, קבוצה או מוסד. "השר שימש פה לעמדת הממשלה בדיון." "היא הייתה לפה של העובדים מול ההנהלה." "הארגון ביקש למנות פה רשמי לתקשורת."

פתח או שפה של מקום או כלי. "עמדתי על פי התהום והסתכלתי למטה." "פי הבאר היה מכוסה באבן כבדה." "המים זרמו מפי המערה אל הנחל."

קצה של צינור או של כלי קיבול לנוזל, שדרכו אפשר לשפוך את הנוזל; זרבובית. "המים זרמו מן הפייה של הקומקום אל הספל." "יש לנקות את פיית הבקבוק לאחר כל שימוש." "הפייה הצרה מאפשרת מזיגה מדויקת יותר."

החלק בכלי נשיפה שדרכו נושפים. "הנגן הצמיד את שפתיו אל הפייה של החצוצרה." "יש לחטא את פיית החליל לאחר האימון." "הפייה משפיעה על איכות הצליל בכלי הנשיפה."

פיה היא סוג של ישות מיתית או יצור אגדי שנמצא בפולקלור של תרבויות אירופאיות מרובות, סוג של רוח, המתואר לעתים קרובות כמטאפיזי, על טבעי או טבעי. מתוך ויקיפדיה

אכלה הרבה; זללה. "במסיבה היא אוכלת בכול פה ואינה שמה לב לכמות." "אחרי יום שלם בלי אוכל היא אכלה בכול פה." "הילדה אכלה בכול פה את העוגה שהוגשה לשולחן."

"הוא אכל בכול פה, בפה פתוח וברעש." "אין זה נעים לשבת ליד מי שאוכל בכול פה." "הילד אכל בכול פה והפירורים התפזרו על השולחן."

לַמְרוֹת, אַף כִּי

למרות זאת

במפורש, ללא סייגים

בַּפְלִיאָה, בַּתְדַּהֲמָה

עִלֵּג

ממעט לדבר, שתקן

דיבר לא יפה, אמר מילים פוגעניות; קילל

דָּחוּק, צָפוּף, דָּחוּס

קְלָלָה, גִּדּוּף, נָאֲצָה

קילל, גידף