אחמד אבן עלי מבני שושלת וולאשמה, היה מושל יפאט באמצע המאה ה⁻14. הקיסר האתיופי ניואיה קראסטוס מינה אותו למושל יפאט לאחר שאביו עלי אבן סאבר א⁻דין מרד כנגד הקיסר האתיופי ונכלא בבית הסוהר. מתוך ויקיפדיה

אחמד אבן פדלאן (בערבית: أحمد بن فضلان بن العباس بن راشد بن حماد) היה נוסע ערבי, מזכיר השגריר ששלח הח'ליף העבאסי אל⁻מקתדר אל האלטבר הבולגרי, אלמיש, ב⁻21 ביוני 921. מטרת המשלחת אינה ברורה באופן חד משמעי. ייתכן כי נשלחה על מנת לבסס ולחזק את הקשרים של החליף הסוני עם השליטים המוסלמיים בבולגריה. אפשרות אחרת היא כי המטרה הייתה כלכלית בעיקרה ונועדה לאפשר מעבר סחורות ומשלחות באופן בטוח. מתוך ויקיפדיה

חַסַן בן עַלי בְן אַבי טַאלִב (בערבית: الحسن بن علي بن أبي طالب) היה נכדו הבכור של הנביא מוחמד, אשר נחשב על ידי מרבית המוסלמים השיעים לאימאם השיעי השני. פלגים אחרים מחשיבים את אחיו הצעיר חוסיין בתור האימאם השיעי השני, מאחר שתקופת שלטונו הייתה קצרה מאוד, והוכרה על ידי מוסלמים מעטים. למרות זאת, חסן נחשב לדמות חשובה בקרב הסונים והשיעים, כאחד ממשפחתו וממלוויו (צחאבה) של מוחמד. מתוך ויקיפדיה

אחמד אבן איברהים אל⁻גאזי היה אימאם ושליטה של סולטנות אדאל בין השנים 1506–1543. כינויו גראן (אמהרית: ግራኝ, סומלית: Gurey) שפירושו "איטר יד ימינו" (שמאלי), הוא השליט אשר החל בכיבוש של שלושה רבעים משטחה של אתיופיה תחת כוחה של סולטנות אדאל במהלך מלחמת אתיופיה⁻אדאל. מתוך ויקיפדיה

אחמד אבן אעת'ם, אחמד אבן חנבל, אחמד אבן טולון, אחמד אבן רוסתה, אחמד אבן תימיה

חסן א⁻תוראבי, חסן אבו זייד, חסן אבו ליבדה, חסן אבו⁻ליבדה, חסן אבן טלאל, חסן אגבאריה, חסן אגבריה, חסן אל בוחיירי, חסן אל בנא, חסן אל עסכרי