מה שנמצא בסוף או בקצה; מאסף. "אני גרה בבית האחרון ברחוב." "המאבטח היה האחרון בטור."

היחיד שנותר. "אכלתי את הביסקויט האחרון."

החדש ביותר. "זהו הדגם האחרון שיצא לשוק."

תקופת האור האחרונה במהלך היום, לפני החשיכה, דמדומים

בשנייה האחרונה

לָאַחֲרוֹנָה

ערכו לו לוויה, נקבר

קריאה היתולית שנהוג להפנות כלפי האחרונים במסע צבאי, טיול, תור, רשימה וכד'

נלחם בגבורה

כולם, בלי יוצא מהכלל

כל עוד הוא חי

אין מה לשמוח עדיין על התוצאה, כי רק בסוף ייקבע מי ניצח

בא לאחר הזמן שנקבע, הגיע מאוחר; התעכב. "נמאס לי לחכות לו, הוא תמיד מאחר."

ביצע לאחר הזמן שנקבע, פיגר. "בעל הבית כעס שאיחרתי לשלם את שכר הדירה."

העביר למועד מאוחר יותר, דחה

הורה שעה מוקדמת יותר מהשעה הנכונה, פיגר. "השעון הזה מאחר בשתי דקות."

אחרון הוא ספרו האחרון של חנוך לוין, שפורסם ב⁻2003 בהוצאת הספריה החדשה, כ⁻4 שנים לאחר שלוין הלך לעולמו. הספר הוא למעשה אוסף של טקסטים מכל התקופות ומשלל הסוגות שבהן כתב לוין: פרוזה, תסריטים ותסכיתים, מערכונים, שירים ופזמונים, שלא נכללו בכרכי כתביו הקודמים. הספר אינו כולל מחזות. מתוך ויקיפדיה

אחר צהריים סתווי, אחר צהריים של פורענות, אחר רבים להטות, אחראר א⁻שאם, אחראר אל⁻שאם, אחרון גיבורי הפעולה, אחרון הלא צדיקים, אחרון הלא⁻צדיקים, אחרון המוהיקנים, אחרון פיראטי הרקיע