אִי אֶפְשָׁר - לא ניתן; בלתי אפשרי. "אי אפשר להיכנס ללא אישור מראש." "אי אפשר להשלים את המשימה ביום אחד." "במצב כזה אי אפשר להתעלם מן הבעיה."

אִי הַצְלָחָה - כישלון

אִי זוּגִי - שאי אפשר לחלקו בשניים לחלקים שווים בלי שיישאר אחד. "חמש הוא מספר אי⁻זוגי." "בכיתה יש מספר אי⁻זוגי של תלמידים." "המספר 17 הוא אי⁻זוגי."

אִי נַחַת - מוֹרַת רוּחַ. "ההמתנה הממושכת עוררה בו אי⁻נחת." "ההערה של המנהל התקבלה באי⁻נחת בקרב העובדים." "היא חשה אי⁻נחת לנוכח השינוי הפתאומי."

אִי צֶדֶק - חֹסֶר צֶדֶק, עָוֶל. "העובדים מחו נגד אי⁻הצדק בחלוקת השכר." "הספר עוסק באי⁻צדק חברתי ובהשלכותיו." "רבים ראו בהחלטה הזאת אי⁻צדק מובהק."

אִי רָצוֹן - חוסר חשק, חוסר רצון. "הוא הביע אי⁻רצון להשתתף בפרויקט החדש." "ניכר אי⁻רצון מצד העובדים לקבל את השינוי." "אי⁻הרצון שלה להיפרד מן המקום היה מובן."

אִי שְׁפִּיּוּת - "בית המשפט דן בשאלה אם הנאשם פעל מתוך אי שפיות." "הרופא קבע שהמטופל סבל מאי שפיות בעת המשבר." "החוק מבחין בין אחריות פלילית מלאה לבין מעשה שנעשה במצב של אי שפיות."