איל הניגוח היה כלי הנשק העיקרי של אוניות המלחמה הים⁻תיכוניות בעת העתיקה, מהמאה התשיעית ועד שלהי המאה הראשונה לפנה"ס. האיל היה חלק מגוף האונייה, ובלט מקצה השדרית בגובה קו המים לערך. באמצעותו ניתן היה לנגח ולהטביע את אוניית האויב או לשתק את תנועתה. הוא נקרא ביוונית 'אמבולוס' (ἔμβολος) ובלטינית 'רוסטרום נאוויס' (rostrum navis). בתלמוד הוא נזכר בשם 'אילא דספינתא'. מתוך ויקיפדיה

אֵיל נִגּוּחַ הוא כלי מצור ששימש לפריצת שערי מבצר וביקוע חומות בעת העתיקה, מתקופות פרהיסטוריות ועד ימי הביניים המאוחרים. מתוך ויקיפדיה

איל נגוח הוא כלי מצור ששימש לפריצת שערי מבצר וביקוע חומות בעת העתיקה, מתקופות פרהיסטוריות ועד ימי הביניים המאוחרים. מתוך ויקיפדיה

איל יצחקי, איל כפכפי, איל לביא, איל מגד, איל משומר, איל ניגוח ימי, איל סודומה, איל סן לואי, איל פוטינו, איל פופולו ד'איטליה