מדיניות "אל תשאל, אל תספר" אומצה בשנת 1993 על ידי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון כפשרה בינו לבין הקונגרס האמריקאי. במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב⁻1992 הבטיח קלינטון כי כל אדם יוכל לשרת בצבא, תהא נטייתו המינית אשר תהא; אך משנבחר לנשיא, התברר כי חברי קונגרס רבים מתנגדים לכך בחריפות, וכך גם פוליטיקאים בולטים כג'ון מקיין, ואף קציני צבא בכירים ובראשם יושב ראש המטות המשולבים, קולין פאוול (ששינה את דעתו בנושא בסוף שנת 2009). מתוך ויקיפדיה

אל תשאל, אל תספר (באנגלית: Don't ask, don't tell, בראשי תיבות: DADT) הוא המינוח המקובל למדיניות הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהייתה מעוגנת בחוק של הממשל הפדרלי בין השנים 1993 ל⁻2011, ונועדה למנוע חשיפת נטייה מינית של חיילים על ידי הצבא. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומו או בי לדבר במהלך שירותו בכוחות הביטחון על מערכות יחסים הומוסקסואליות שהוא מנהל, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד מסתיר החייל את נטיותיו המיניות, אין מפקדיו רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומו או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור. מתוך ויקיפדיה

אל תקרא לי שחור, אל תרחק, אל תשאל אל תגלה, אל תשאל אל תספר, אל תשאל, אל תגלה, אל תשלח ידך אל הנער (ספר), אל תשקצו, אל תתנו להם רובים, אל תתעסקו עם הזוהאן, אל תתעסקו עם הזוהן