אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ, הראב"ן) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצא (מיינץ) שבגרמניה. מתוך ויקיפדיה

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre⁻Sur⁻Aube ), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה⁻12 וממייסדי המפעל אדיר⁻ההיקף של התוספות. מראשות ישיבתו בדמפייר ניצח ר"י הזקן, אחיינו של רבנו תם, על כל יצירתם המוקדמת של התוספות. מתוך ויקיפדיה

רבי אליעזר בן הורקנוס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה. מתוך ויקיפדיה

אביגדור בן שמואל, אביה בן שמואל, אברהם בן שמואל זכותא, אליעזר, אליעזר בן דודוהו, אליעזר בן הורקנוס, אליעזר בן זכריה, אליעזר בן יואל, אליעזר בן יעקב, אליעזר בן יצחק, אליעזר בן משה, אליעזר בן רפאל, אליעזר בן שמואל, אלישע בן שמואל, ברוך בן שמואל, הלל בן שמואל, זכריה בן שמואל, יוסף בן שמואל, מאיר בן שמואל, מתתיה בן שמואל, נפתלי בן שמואל

רבי איציק'ל, רבי איציק'ל מפשעווארסק, רבי אליהו מזרחי, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי אליעזר, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי