בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו. מקור המילה ביוונית (αντίχριστος), ופירושה המקורי "במקום המשיח". המונח העברי הוא צורר המשיח (צר המשיח) או שוטן המשיח. אנטיכריסט מתואר כדמות של משיח שקר שמהווה את הנגטיב של ישו ומתנגד וכופר במשיחיותו, ואף מעמיד לו אלטרנטיבה שקרית. הדמות נוצרה בהשראת נבואת דניאל () בחזון ארבע החיות, ומתוארת בהרחבה בברית החדשה בחזון יוחנן, באיגרת השנייה אל הקורינתים ([http://www.kirjasilta.net/ha⁻berit/2Qor.11.html יא, ד]), ובאיגרת אל הגלטים ([http://www.kirjasilta.net/ha⁻berit/Gal.1.html א', ו⁻ז]). דמות זו לקוחה מהחיות שבחזיון דניאל, ולכן היא מכונה במסורת הנוצרית גם "החיה". מתוך ויקיפדיה

אנטיכריסט (בגרמנית: Der Antichrist) הוא שם ספרו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה שנכתב בשנת 1888, אך יצא לאור ב1895. בספרו זה, מאשים ניטשה את הנצרות בפשעים כנגד האנושות והחיים עצמם שנמשכים אלפיים שנה. הנצרות על פי ניטשה יצאה נגד כוחות החיים שבאדם, גאוותו, העזתו וחירותו וכנגד חדוות החושים והאושר שלו. מתוך ויקיפדיה

אנטיכולינרגי, אנטיכולינרגיות, אנטיכינוס, אנטיכרייסט, אנטיכריסט, אנטיכריסטוס, אנטילופה, אנטילופה איילית, אנטילופה הודית, אנטילופה טיבטית