אנטרופיה (הלחם של שתי מילים ביוונית: ἐνέργεια – אנרגיה, וτρόπος (טרופוס) – התמרה) היא מושג בסיסי בפיזיקה וממלאת תפקיד מרכזי בתרמודינמיקה ומכניקה סטטיסטית, וכן במכניקה קוונטית ובתורת האינפורמציה הקלאסית והקוונטית. מקובל לחשוב על האנטרופיה כעל מידת האיסדר או כעל מידת האקראיות במערכת. במכניקה סטטיסטית קלאסית, האנטרופיה מוגדרת כמדד למספר המצבים המיקרוסקופיים המתאימים למצב מקרוסקופי נתון, בדומה לפונקציית ריבוי. במכניקה קוונטית, האנטרופיה היא הרחבה טבעית של ההגדרה הקלאסית. מתוך ויקיפדיה

בסטטיסטיקה ובתחומים נוספים, ובעיקר בתורת האינפורמציה, אנטרופיה (באנגלית: Entropy) היא מדד לגודלו האפקטיבי של מרחב הסתברות. האנטרופיה של התפלגות אחידה בדידה על n מצבים היא . את מושג האנטרופיה המתמטית פיתח אבי תורת האינפורמציה קלוד שאנון ב1948. מתוך ויקיפדיה

במערכות פיזיקליות מרובות חלקיקים, אֶנְטְרוֹפּיה (מסומנת לרוב באות S) היא תכונה מדידה, המתארת את המידה בה מתקיים במערכת הכלל לפיו לא ניתן להמיר את כל אנרגיית החום של מערכת סגורה לאנרגיה מכנית (החוק השני של התרמודינמיקה). לאור הרחבת המושג במכניקה הסטטיסטית, מקובל לחשוב על האנטרופיה כעל מידת האי⁻סדר של המערכת, או כעל מידת האקראיות בה. מתוך ויקיפדיה

אנטרוסיו, אנטרופולוגיה, אנטרופוסופיה, אנטרופוצנטריות, אנטרופורניס, אנטרופיה (סטטיסטיקה), אנטרופיה (פיזיקה), אנטרופיה (תורת האינפורמציה), אנטרופיה מותנית, אנטרופיית שאנון