אפילפסיה של הבטן (ידועה גם כאפילפסיה אוטונומית) היא מחלה נדירה של הקיבה והמעיים. ההפרעות נגרמות על ידי פעילות התקפים אפילפטית. למרות שלא הוכח קשר סיבתי בין פעילות אפילפטית ותסמינים בקיבה ובמעיים, לא ניתן להסביר את התסמינים על ידי מכניזמים פתופיזיולוגיים אחרים וניתן לראות שתרופות נוגדות פרכוסים משפרות את מצב החולה. מתוך ויקיפדיה

אפילפסיה של רפלקס היא אפילפסיה הנגרמת על ידי גירוי חיצוני או על ידי תהליך נפשי פנימי. מתוך ויקיפדיה

אפילפסיה של האונה הרקתית (ידועה גם כאפילפסיה פסיכומוטורית) היא סוג של אפילפסיה מוקדית, מחלה נוירולוגית כרונית המאופיינת בהתקפים אפילפטיים חוזרים ונשנים. ידועים יותר מ⁻40 סוגים של אפילפסיות. הם מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: אפילפסיה בה התחלת ההתקף הוא מוקדי, תלוי מיקום ואפילפסיה שבה התחלת ההתקף היא כללית. אפילפסיות מוקדיות מהוות כ⁻60% מכל מקרי האפילפסיה אצל מבוגרים ואפילפסיה של האונה הרקתית (TLE) היא הצורה היחידה הנפוצה ביותר הגורמת לאפילפסיה עקשנית. מתוך ויקיפדיה

אפילפסיה של ניתוקים בילדות (childhood absence epilepsy – CAE) הידועה גם כפיקנולפסיה היא אפילפסיה כללית אידיופתית שקורית לילדים ללא בעיות רפואיות נלוות. גיל ההתחלה הוא לרוב בין 4 ל⁻10 כשהשיא הוא בין הגילאים 5 ל⁻7. הילדים סובלים מהתקפי ניתוק, אמנם קצרים מאוד (20⁻4 שניות) אשר עשויים להתרחש עד מאות פעמים ביום. התקפי הניתוק האלה כרוכים בהפרעה חמורה במצב ההכרה. אוטומטיזם (תנועות בלתי מודעות) מתון הוא שכיח אבל מעורבות מוטורית משמעותית בשלבים מוקדמים של ההפרעה שוללת אבחנה זו. ב⁻CAE ישנו סוג אחד עיקרי של התקף ניכר בשלבי האבחון, והוא התקף ניתוק כללי. התקף זה מאופיין במצב של ניתוק (אבסנס), עצירת פעילות כללית של הפציינט וירידה במצב ההכרה. ה⁻EEG מראה פרצים אופייניים של ספייק ואחריו גל בתדירות של כ⁻ 3 הרץ. הפרוגנוזה היא מצוינת כאשר אצל רוב החולים ההתקפים מפסיקים בהתבגרות. מתוך ויקיפדיה

אפילפסיה רולנדית שפירה, אפילפסיה של אונה רקתית, אפילפסיה של האונה הרקתית, אפילפסיה של הבטן, אפילפסיה של ניתוקים בילדות, אפילפסיות מיוקלוניות מתקדמות, אפילפסייה, אפילציה, אפימורפיזם, אפימילק