שרשי ההלכה או יסודות ההלכה באסלאם (ערבית: أصول الفقه; תעתיק מדויק: אצול אלפקה) הם יסודות וכללים שמופקים מההלכות השרעיות והוכחות מפורטות. ליסודות ארבעה מקורות עיקריים: הקוראן, הסונה, ההסכמה הכללית וההיקש, לפי הסדר: קודם מנסים להפיק את הכלל מתוך הקוראן, ואם אין מחפשים בסונה, ואם גם שם אין מקור בודקים אם יש הסכמה כללית (اجماع; אג'מאע), ואם לא משתדלים ליצור כלל לפיו ניתן יהיה לפסוק. שורשים אלו מסתמכים על פסוק מהקוראן: "הוי אלה אשר האמינו, הישמעו לאללה והישמעו לשליחו, ולאחרים בקרבכם. אם תריבו ביניכם על דבר מה, שפטו אותו על פי אללה, ולפי הנביא, אם מאמינים אתם באללה וביום האחרון, זאת היא הטובה ביותר, המתאימה יותר". מתוך ויקיפדיה

אצבענית, אצבענית רומאית, אצה, אצה חאזקאיס, אצה עמדה ציון, אצול אל⁻פקה, אצול אלפיקה, אצול אלפקה, אצולה, אצולה אוסטרית