אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני. מתוך ויקיפדיה

רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; ה'תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז ה'תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים. שימש ראש ישיבה בליטא, ואב בית דין וראש ישיבה במץ שבצרפת. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". מתוך ויקיפדיה

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ההלכה ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני. מתוך ויקיפדיה

רבי יהודה ליב משפולי, שנודע כסבא משפולי (יידיש: דער שפאלער זיידע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות. מתוך ויקיפדיה

אריה ליב ברלין, אריה ליב הלר, אריה ליב ילין, אריה ליב יפה, אריה ליב ליבאנדה, אריה ליב מאלין, אריה ליב מקלף, אריה ליב צינץ, אריה לייב בקשט, אריה לייב גיסין, אריה לייב גלמן, אריה לייב געלמאן, אריה לייב הורוויץ, אריה לייב זאלצמאן, אריה לייב ליוואנדה, אריה לייב לנדא, אריה לייב מקלף, אריה לייב פאיאנס, אריה לייב פרומקין, אריה לייב רובין, אריה לייב שמעוני⁻מקלר, ליב יפה, לייב יפה, לייב שרה'ס

אריה לייב בן⁻אשר גינצבורג, אריה לייב בקשט, אריה לייב ברוידא, אריה לייב ברלין, אריה לייב גורביץ, אריה לייב גיסין, אריה לייב גלמאן, אריה לייב גלמן, אריה לייב געלמאן, אריה לייב הגבוה