הבזיליקה של סן ויטאלה (איטלקית Basilica di San Vitale) היא כנסייה ביזנטית מן המאה ה⁻6 שהוקמה בעיר רוונה. חשיבותה הרבה נובעת משני אספקטים שונים. ראשית, מבנה הכנסייה המתומן, אשר נותר ללא שינוי רב מאז בנייתה, מהווה עדות לסגנון בנייה ביזנטי ולמבנים דומים אשר לא השתמרו עד ימינו. שנית, עיטורי הכנסייה ובייחוד הפסיפסים מהווים עדות מרשימה באיכותה לסגנון העיטור האימפריאלי באימפריה הביזנטית. בזכות חשיבות זו הוכרה הכנסייה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. מתוך ויקיפדיה

בזיליקת סן מרקו היא קתדרלה בת המאה ה⁻9 הנמצאת בוונציה שבאיטליה. הבזיליקה היא אחת הדוגמאות החשובות ביותר של אדריכלות ביזנטית. הכנסייה צופה על כיכר סן מרקו, מרכז השלטון והמסחר העתיק של ונציה, ומחוברת בצדה הדרומי לארמון הדוג'ה של ונציה. הכנסייה אף משמשת כמקום מושבו של הפטריארך והארכיבישוף של ונציה מאז 1807, ועל פי המסורת הנוצרית קבור בה מרקוס הקדוש (ומכאן שמה). מתוך ויקיפדיה

הבזיליקה האפיפיורית של פטרוס הקדוש בוותיקן (באיטלקית: Basilica Papale di San Pietro in Vaticano) היא המבנה המרכזי של קריית הוותיקן. בזיליקת פטרוס הקדוש היא מבנה הדת הנוצרי הגדול בעולם, ויכול להכיל בתוכו עד כ⁻60,000 איש. היא ידועה כ"כנסיית האם" של הנצרות הקתולית ונחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות. הבזיליקה תוארה כ"בעלת מקום ייחודי בעולם הנוצרי" וגם כ"גדולה מכל כנסיות העולם הנוצרי". במסורת הקתולית, היא מקום קבורתו של פטרוס הקדוש, שהיה אחד משנים עשר השליחים של ישו ולפי המסורת גם הבישוף הראשון של רומא ולכן גם הראשון בשושלת האפיפיורית. מתוך ויקיפדיה

בזיליקת סנט אפולינָרֶה נוּאוֹבוֹ (באיטלקית: Basilica di Sant'Apollinare Nuovo) היא כנסייה ברוונה, מהתקופה הביזנטית. הכנסייה הוכרה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בזכות "החלל הפנימי והחיצוני של הבזיליקה, המציג בצורה מוחשית את השילוב שבין הסגנון המערבי והמזרחי, האופייני לסוף המאה ה⁻5 ולמאה ה⁻6 לספירה". מתוך ויקיפדיה

בזיליקת סן דני, בזיליקת סן ויטלה, בזיליקת סן לורנצו, בזיליקת סן מרינו, בזיליקת סן קלוטילדה, סן לורנצו, שער סן לורנצו

בזיליקת סן ויטאלה, בזיליקת סן ויטלה, בזיליקת סן לורנצו, בזיליקת סן מרינו, בזיליקת סן מרקו, בזיליקת סן קלוטילדה, בזיליקת סן⁻דני, בזיליקת סן⁻מרקו, בזיליקת סן⁻מרקוס, בזיליקת סן⁻מרקס