אישה צעירה, בדרך כלל בגיל ההתבגרות המאוחר או בבגרות המוקדמת. "הבחורה החדשה בכיתה השתלבה במהירות בחברת התלמידים." "הוא פגש בחורה צעירה באוניברסיטה והם נעשו חברים." "במודעה חיפשו בחורה לעבודה במשמרות ערב."

גבר צעיר; עלם. "הבחור הצעיר סיים את לימודיו בהצטיינות." "כמה בחורים עמדו בפתח הבניין וחיכו לחבריהם."

בן זוג של אישה. "היא הגיעה למסיבה עם הבחור שלה." "הבחור שלה ליווה אותה לפגישה החשובה."

מעורר כעס

איש מצוין וטוב לב

איש נחמד וסימפטי

גבר מרשים וחזק

גבר מרשים

בכל מקום; בכל פינה. "אבק הצטבר בבית בכול חור." "הילדים חיפשו את המטבע בכול חור." "במחסן היו קופסאות וכלים בכול חור."

נמאס

הרעיש מאוד. "השכנים עשו חור בראש עם המוזיקה עד שעה מאוחרת." "הפרסומות ברדיו עושות לי חור בראש." "כל היום הם צעקו במסדרון ועשו חור בראש."

היה נודניק. "אל תעשה לי חור בראש עם אותן בקשות שוב ושוב." "הוא עשה חור בראש למורה עד שקיבל תשובה." "מאז הבוקר היא עושה חור בראש על העניין הזה."

בתנ"ך, חור הוא בן שבט יהודה, המוזכר בין מנהיגי העם לאחר היציאה ממצרים. מתוך ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות תוניסיה מתוך ויקיפדיה

החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה. היעלמם של החורים התרחש בסוף תקופת הברונזה המאוחרת בסוף המאה ה⁻13 לפנה"ס לערך. ההערכה הרווחת היא שמקור העם הוא בקווקז. מרכזם היה באזור שנקרא subartu באזור צפון החידקל ובאזור נהר החבור. לאחר מכן הקימו החורים מספר ממלכות קטנות בצפון מסופוטמיה וסוריה של ימנו. הממלכה הידועה ביותר שלהם נקראה ממלכת מיתני. החורים נזכרים בתעודות אכדיות, תעודות שנמצאו באל⁻עמארנה, באוגרית, בחתושש ובתל תענך שבעמק בית שאן, בתעודות שנכתבו בחורית במארי, וכן במקרא. מתוך ויקיפדיה

חור, חורד