בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים - חסר חשיבות או ערך, או בעל השפעה זניחה לעומת דבר אחר. "הקנס שהוטל על החברה היה בטל בשישים לעומת הרווח שהפיקה מן העבירה." "תרומתו הכספית הייתה בטלה בשישים מול היקף ההוצאות של הפרויקט." "הטעות הקטנה הזאת בטלה בשישים לעומת הישגי הצוות."

דְּבָרִים בְּטֵלִים - דברים מופרכים או מטופשים, שטויות

הוֹלֵךְ בָּטֵל - "בבוקר ישבו בכיכר כמה הולכי בטל ושוחחו ביניהם." "הוא נחשב בעיני שכניו להולך בטל שאינו מחפש עבודה." "ברומן מתואר צעיר הולך בטל המשוטט ברחובות העיר."

יוֹשֵׁב בָּטֵל - עַצְלָן, בַּטְלָן

עָבַר זְמַנּוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ - אינו חשוב עוד, שייך לעבר

עִנְיָנִים בְּטֵלִים - עִנְיָנִים שֶׁל מָהוֹ בְּכַךְ, שְׁהִ"י פְּהִ"י

שִׂיחָה בְּטֵלָה - שיחה מזדמנת על עניינים קלילים ולא מחייבים