בּוֹכָה בֶּכִי תמרורים - בוכה בכי מר ועז; בוכה מאוד. "לאחר שקיבל את הבשורה הקשה, הוא בכה בכי תמרורים." "הילדה בכתה בכי תמרורים כשאבדה לה הבובה האהובה." "האם בכתה בכי תמרורים ליד מיטת בנה החולה."

בֶּכִי מַר - "עם קבלת הבשורה פרצה המשפחה בבכי מר." "הילד ישב בפינה ופרץ בבכי מר לאחר שנפצע." "דבריה עוררו אצלו בכי מר."

בֶּכִי תמרורים - בכי חזק

זֶה יִיגָּמֵר בְּבֶכִי - צפוי להסתיים בצורה רעה או בצער. "אם תמשיכו לריב כך, זה ייגמר בבכי." "ההתעלמות מהאזהרות עלולה לגרום לכך שזה ייגמר בבכי." "כולם חששו שהסיפור הזה ייגמר בבכי."

מֵרֵר בְּבֶכִי - בכה מאוד