איבר שרירי בפה המשמש לאכילה, דיבור והבחנה בטעמים. "הרופא ביקש ממנה להוציא את הלשון לבדיקה." "הלשון מסייעת בלעיסה, בבליעה ובהגיית מילים." "מאכל חריף במיוחד צרב לי את הלשון."

שפה. "העברית היא לשון עתיקה ומתחדשת." "הילד שולט בשתי לשונות מגיל צעיר." "החוק נוסח בלשון ברורה ופשוטה."

אופן הניסוח או הסגנון המילולי. "הספר כתוב בלשון סאטירית." "ההודעה נוסחה בלשון רשמית ומאופקת." "המשורר השתמש בלשון עשירה ורבת דימויים."

בלשנות; תחום ידע העוסק בחקר השפה ומרכיביה. "באוניברסיטה הוא למד לשון עברית ובלשנות כללית." "חוקרי הלשון בודקים את מבנה המשפט ואת התפתחות המילים." "הקורס בלשון עסק בתחביר, בתצורה ובמשמעות."

בהתייחסות מפחיתה; באנדרסטיימנט. "הם קצת הגזימו עם הכתבות על הפוליטיקאי, בלשון המעטה."

הִשְׁמִיץ, הִכְפִישׁ, דִּבֵּר דֹּפִי

שנון, חריף, עוקצני. "הנואם היה חד לשון."

הוציא לשון. "הילד חרץ לשון לחברו מתוך לעג." "בתצלום נראה הפעוט חורץ לשון למצלמה." "הקהל צחק כשהשחקן חרץ לשון על הבמה."

עִלֵּג

דברים שקריים ופוגעניים שנאמרים בגנות אדם או קבוצה

משמעות הפוכה מהמילים שנאמרו

אִירוֹנְיָה

לוֹעֲזִית

עִלֵּג

אדם שמתבטא בשפה דלה

רָהוּט

ריגל; עקב בחשאי אחר אדם, מקום או פעילות כדי להשיג מידע. "הסוכן בלש אחר חברי הארגון במשך שבועות." "החוקרים בלשו סביב המחסן כדי לאסוף ראיות." "הוא נשלח לבלוש אחרי החשוד המרכזי."

הלשון היא איבר שרירי המצוי בפיותיהם של בעלי חיים רבים. הלשון היא השריר היחיד בגוף האדם שמחובר רק בקצה אחד שלו. מתוך ויקיפדיה

לשון היא בשר הנחשב כחלק פנים על אף שמדובר בשריר. בשר הלשון מבושל בישול ארוך. על פי רוב, נעשה שימוש בלשון פר, עגל, כבש וחזיר. בתרבויות מסוימות נחשבת הלשון למאכל תאווה. מתוך ויקיפדיה