1 - בֵּן אֱנוֹשׁ, אָדָם. "כל בן אדם זכאי לכבוד וליחס הוגן." "המחלה עלולה לפגוע בכל בן אדם, בלי קשר לגיל." "זהו צורך בסיסי של כל בן אדם."

2 - אדם בוגר ואחראי, שאינו מתנהג כמו ילד. "כבר הגיע הזמן שתהיה בן אדם ותקבל אחריות על המעשים שלך." "בישיבה הוא התבקש להיות בן אדם ולהקשיב לאחרים." "אם אתה רוצה שיעבדו איתך, תהיה בן אדם ותעמוד בהתחייבויות שלך."

3 - אדם טוב ומתחשב. "הוא עצר לעזור לנהג שנתקע בדרך; באמת בן אדם." "תודה שהקשבת לי בשעה קשה, אתה בן אדם." "הבעלים ויתר על התשלום כדי לעזור למשפחה במצוקה - איזה בן אדם."

4 - פנייה ידידותית לגבר. "בן אדם, לא ראיתי אותך שנים!" "תגיד, בן אדם, אתה בא איתנו?" "בן אדם, תירגע, הכול בסדר."

1 - נִצְחִי, אַלְמוּתִי

2 - בן אדם, שלא נגזר עליו למות

1 - בן אח של אחד הורים

2 - כינוי לערבי

3 - (בן דוד של) בעל זיקה, קשור, דומה

1 - "היא הגיעה לאירוע עם בן הזוג שלה." "בן הזוג שלו תומך בו בכל החלטה חשובה." "השניים חיים יחד כבר שנים כבני זוג."

2 - אדם המשתתף עם אדם אחר בפעילות משותפת, במשחק, בריקוד וכדומה. "הוא בן הזוג שלי לריקוד." "התחלקנו לזוגות, ויותם הוא בן הזוג שלי לתרגיל." "בתחרות השחמט נקבע לכל משתתף בן זוג למשחק."

1 - רָשָׁע, נָבָל, רַע לֵב

2 - מְצֻיַּן, מְעֻלֶּה, מְשֻׁבַּח

1 - קללה המביעה כעס וסלידה כלפי אדם

2 - בן של אישה שזנתה