בקעת בית נטופה (בערבית: سهل البطوف, סהל אל⁻בטוף) היא עמק בגליל התחתון המשתרעת בין רכס תורען בדרום ורכס יודפת בצפון. מרבית שטחה של הבקעה מנוצל לחקלאות. הכפרים בועיינה ונוג'דאת נמצאים בחלקה הדרומי של הבקעה, על צלע הר תורען וחלק גדול מאדמת הבקעה מעובד על ידי תושביהם. יישובים נוספים בבקעה הם כפר מנדא, רומאנה, עוזייר ורומת אל הייב, וכן אדמות חקלאיות של עראבה, ודיר חנא שבבקעת סכנין. מזרח הבקעה מוצף ברובו לעיתים קרובות בחורף בשל העובדה כי האדמה באזור איננה מחלחלת. מתוך ויקיפדיה

בקעת בית כרם (בקעת שגור, בערבית: الشاغور - תעתיק: אלשאע׳ור) היא הבקעה החוצצת בין הגליל העליון לגליל התחתון. מקור שמה הוא בכרמי הזיתים הרבים המעטרים אותה. מתוך ויקיפדיה

בקעת הבטיחה או בקעת בית ציידה (על שם כפר דייגים קדום שישב בה) היא בקעה בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית⁻מזרחית לכנרת, ובה שמורת הבטיחה. אל הבקעה זורמים ממערב למזרח נהר הירדן העליון, נחל משושים, נחל יהודיה, נחל דליות ונחל שפמנון. מתוך ויקיפדיה

עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל. הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, בצפון⁻מערב בעמק חרוד (כגבול בין האזורים מקובל קו ניר דוד⁻שדה נחום), במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל⁻מאליח) בואכה השומרון, או בקעת צרתן, ובמזרח בנהר הירדן בקטע שלמרגלות רכס הגלעד. מתוך ויקיפדיה

בקעת בית הכרם, בקעת בית צידא, בקעת בית ציידא, עמק בית נטופה

בקעת אלון, בקעת ארבל, בקעת ארדון, טיוטה:בקעת באר שבע, בקעת בית הכרם, בקעת בית נטופה, בקעת בית צידא, בקעת בית ציידא, בקעת בית ציידה, בקעת בית שאן