גאיוס יוליוס סולינוס (Gaius Iulius Solinus) היה מדקדק לטיני, שכנראה פרח בתחילת המאה ה⁻3 לספירה. תאודור מומזן מתארך אותו לאמצע המאה ה⁻3. מתוך ויקיפדיה

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית. הוא הרחיב את גבולות הרפובליקה ואת תחום השפעתה של התרבות הרומית אל תוך גאליה, יזם מלחמת אזרחים וניצח בה – ניצחון שהותיר אותו כשליט יחיד ובלתי מעורער של האימפריה הרומית – והחל ברפורמה מקיפה של הממשל והחברה ברומא. הוא הכריז על עצמו כדיקטטור לכל ימי חייו, וריכז את הכוח הפוליטי בידיו. מתוך ויקיפדיה

גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (בלטינית: C. Iulius Quadratus Bassus) היה איש צבא רומאי ומשנת 102 עד 105 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. קיבל את העיטור אות הטריומף על לחימתו במלחמה הדאקית הראשונה, בשנת 105 לספירה התמנה לקונסול. מתוך ויקיפדיה

גאיוס ולריוס פלאקוס, גאיוס ולריוס קאטולוס, גאיוס טרנטיוס וארו, גאיוס יוליוס סולינוס, גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס, גאיוס יוליוס קיסר (פרוקונסול), גאיוס יוליס קיסר (פרוקנסול), גאיוס לוטאטיוס קאטולוס, גאיוס לוקיליוס, גאיוס ליוויוס סלינטור