שם פעולה של נֶאוֹת: הסכים

סימן של עיצור או תנועה בשפה כתובה. "מ' היא האות ה 13 בא"ב העברי."

תו; סמל; סימן. "הלוחם קיבל את אות הגבורה על תפקודו בקרב." "לא קיבלנו ממנו אות חיים מאז שנסע."

פלא; קסם. "ויוציאנו ה' ממצריים באותות ובמופתים."

(אותיות) צירוף בן אחת עד שלוש אותיות המשמש לזיהוי של רשימת מועמדים אחת בבחירות, ומופיע על גבי פתק ההצבעה של המפלגה

(אותיות) האזור בקרבת הסל ומתחתיו במגרש כדורסל; לואו⁻פוסט

באופן הנאמן למקור, במדויק

עִטוּר, צָלָ"שׁ

הוראה או חוק שאינם מבוצעים או נאכפים

אות לא עיצורית ולא מנוקדת שאינה נשמעת, ואינה משפיעה על הגיית המילה

אות שמקבלת צורה מיוחדת בסוף המילה. בעברית חמש אותיות סופיות: ך, ם, ן, ף, ץ

אות קלון, אירוע המטיל כתם כבד

אות קין

באופן ברור ומשכנע

חלק במסמך, חוזה, מפרט טכני וכד', הכתוב בצורה מוצנעת, על⁻ידי שימוש בכתב קטן, הצבתו במקום שולי או שימוש בטכניקה אחרת, מתוך כוונה למנוע מהקורא להיחשף לפרטים הנוגדים את האינטרס האישי שלו, ועלולים להרתיע אותו מחתימה על חוזה, ביצוע רכישה וכד'

ברמה שונה לגמרי, בלתי ניתן להשוואה

הרביץ לו באלימות וללא רחמים

אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות). אוסף האותיות המצוי בשימוש בכתיבה בשפה מסוימת מכונה אלפבית. האותיות מתחלקות לשני סוגים: מתוך ויקיפדיה

אות (סיגנל אנגלית: Signal) הוא תנודה, גודל כלשהו התלוי בזמן או במרחב, או הפרעה, בעלי משמעות כלשהי. מתוך ויקיפדיה