אף על פי שסוחרים זרים הגיעו לחופי אפריקה כבר במאה ה⁻15 הרי שעד סוף המאה ה⁻18 הייתה ההתיישבות האירופית לאורך החופים בלבד. היבשת הלא נודעת הרתיעה את הזרים שבאו דבר שגרם לכך שהיא לא נחקרה עד למאה ה⁻19. במשך הזמן גילו המעצמות השונות את הפוטנציאל הגדול של היבשת והאינטרס הכלכלי גבר על החשדות הקדומים. המתחרות העיקריות של האימפריאליזם באפריקה היו בריטניה, צרפת, גרמניה, בלגיה, איטליה, ספרד והולנד. בתקופת השלום המזוין חולקה אפריקה בידי המעצמות ומלבד אתיופיה וליבריה היו כולן תחת שלטון זר. מתוך ויקיפדיה

האימפריאליזם המודרני מתאר את התפשטות שליטת האימפריות האירופיות בין השנים 1830 ל⁻1914, בעיקר לעבר יבשת אפריקה ודרום⁻מזרח אסיה. המעצמות האימפריאליות ששלטו באותה תקופה היו: בריטניה, צרפת, רוסיה ויפן. האימפריאליזם המודרני היה מהגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ועם תחילתה הוא הסתיים. מתוך ויקיפדיה

האימפריאליזם המודרני באסיה הוא כינוי לתקופה שבין השנים 1830 ל⁻1914. המדינות שהשתתפו במירוץ האימפריאליסטי ביבשת זו היו בעיקר צרפת, רוסיה, גרמניה, בריטניה וארצות הברית. מתוך ויקיפדיה

האימאם מאלכ, האימאם עלי, האימאם שאמיל, האימהות והאבות, האימפרטיב הקטגורי, האימפריאליזם המודרני באסיה, האימפריאליזם המודרני באפריקה, האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם, האימפריה בה השמש לא שוקעת לעולם, האימפריה האויגורית