הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות פתוחות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב⁻8 באוגוסט 1900 בוועידת פריז של הקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים. כל השאלות שהוצגו היו בלתי⁻פתורות באותה תקופה, ולרבות מהן הייתה השפעה ניכרת על המתמטיקה של המאה ה⁻20. מתוך ויקיפדיה

יוונית ביזנטית, יוונית מדיבלית (ביוונית: Μεσαιωνική Ελληνική) או יוונית של ימי הביניים, הם מושגים בלשניים שמתארים את התקופה הרביעית בהיסטוריה של השפה היוונית, תקופה שנמשכה מהעברת בירת האימפריה הרומית מרומא לקונסטנטינופול ב⁻330, ועד נפילת קונסטנטינופול לידי האימפריה העות'מאנית ב⁻1453. מתוך ויקיפדיה

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה⁻19 ובתחילת המאה ה⁻20. בתקופה זו לא שימשה העברית כשפת אם, משום שהיהודים דיברו בשפת המקום שבו נמצאו או באחת מלשונות היהודים, אולם נעשה בה שימוש לצורך כתיבת שירה ופרוזה, לצרכים ליטורגיים ובנסיבות מיוחדות גם לשם דיבור. מתוך ויקיפדיה

ראשיתה של הפילוסופיה האסלאמית בתנועת התרגומים שיזמה השושלת העבאסית. בגדאד, בירתה של השושלת, שימשה מקום מפלט נוח למלומדים פגאנים ומינים נוצריים שנמלטו מן המערב. באמצעות תרגומים מן היוונית לסורית ולערבית השתמרו כתביהם של גדולי ההוגים הפגאניים של העת העתיקה בנושאים מגוונים: אתיקה, כתבים פוליטיים, מחקרים מתחום פילוסופיית הטבע, מתמטיקה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה. בשילובן של חכמת הודיות ופרסיות פותחו מדעים אלה ושוכללו בארצות שתחת שלטון האסלאם. בין ההוגים הערבים הבולטים של תקופה זו ניתן למנות את אל⁻פאראבי, אבן סינא (בלטינית: Avicenna), אל⁻ע'זאלי ואבן רושד (בלטינית: Averroes). מתוך ויקיפדיה

הבעיות של ימי קדם, לקסיקון של ימי הביניים, מוזיקה של ימי הביניים, תחילתם של ימי הביניים

פילוסופיה של הפיזיקה, פילוסופיה של הפילוסופיה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה, פילוסופיה של הרוח, פילוסופיה של השפה, פילוסופיית האובונטו, פילוסופיית ימי הביניים, פילוסופית, פילוסופית ימי הביניים, פילוסטורגיוס