תחום במתמטיקה העוסק במבנים, שטחים, זוויות, קווים ונקודות וביחסים ביניהם; הנדסה

גאומטריה (מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים. הגאומטריה עוסקת בהוכחת טענות לגבי הישויות בעזרת משפטים, המתבססים על אקסיומות. דוגמה למשפטים גאומטריים מהווים משפטי חפיפה. דוגמאות לאקסיומות מופיעות בערך נקודה. המבנים היסודיים של הגאומטריה (בדרך כלל, נקודה, קו ישר, מישור, ולעיתים גם הזווית והמרחק) מתוארים באמצעות האקסיומות שהם מקיימים. גישה כזו אינה מסתפקת בתיאור שיטות ואבחנות גאומטריות, אלא מתארת במפורש את הנחות היסוד (האקסיומות), וגוזרת מהן בדרך של הוכחה את המשפטים המתייחסים לאותם מבנים. מתוך ויקיפדיה

הגאומטריה, ידוע יותר בשם המקורי בצרפתית, La Géométrie, הוא ספר שפורסם בשנת 1637 ונכתב על ידי רנה דקארט. הספר במקור היה החלק הרביעי והאחרון בספר המקורי של דקארט הכולל את מאמר על המתודה, מטאורולוגיה ואופטיקה. הספר הוא מהידועים מבין ספריו של דקארט ועוסק בפתרון בעיות בגאומטריה על ידי כלים אלגברים, ובכך דקארט בעצם המציא את התחום הידוע כגאומטריה אנליטית, תת⁻תחום של גאומטריה אלגברית, ובכך בעצם איחד את שני התחומים המרכזיים במתמטיקה באותה תקופה אלגברה וגאומטריה כנושא אחד. עבודתו של דקארט בספר שימשה כבסיס לעבודותיהם של לייבניץ וניוטון בפיתוח החשבון אינפיניטסימלי. מתוך ויקיפדיה

גאומטריה סיסטולית, גאומטריה ספירית, גאומטריה פרבולית, גאומטריה פרוייקטיבית, גאומטריה פרויקטיבית, גאומטריית היגוי, גאומטריית המולקולה, גאומטריית המישור, גאומטריית המרחב, גאומטריית חילה