יהודה ושומרון וחבל עזה (יש"ע) הוא הכינוי הרשמי שנתנה מדינת ישראל לשטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת המדינה, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר נכבשו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, למעט מזרח ירושלים שהוחל עליה החוק הישראלי. שם זה מכליל יחד שני אזורים נפרדים גאוגרפית, יהודה ושומרון ורצועת עזה. מתוך ויקיפדיה

הטריטוריה הנקראת בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכרת גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ⁻צִּֿפָה אַלְ⁻עַֿרְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), היא שטח התחום בין הקו הירוק לבין נהר הירדן וים המלח, אשר מוחזק על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית (שטח שנוי במחלוקת לפי מדינת ישראל, כיבוש לפי הקהילה הבין⁻לאומית) מאז מלחמת ששת הימים (1967), עת נכבשה מידי ירדן, ששלטה בה מאז מלחמת העצמאות (1948). מתוך ויקיפדיה

בין 1948 ל⁻1967 שלטה ירדן במזרח ירושלים ובשטחי יהודה ושומרון, לאחר שכבשה אותם בסיומו של המנדט הבריטי. קודם לכן נכלל אזור זה בשטח ארץ ישראל המנדטורית, שבה הובטח ליהודים בית לאומי בהצהרת בלפור ב⁻1917, ורובם יועדו למדינה ערבית על פי תוכנית החלוקה ב⁻1947. מתוך ויקיפדיה

הגברת עם הסמור, הגברת עם הקמליות, הגדה, הגדה האנגלית, הגדה הימנית, הגדה המערבית ורצועת עזה, הגדה השמאלית, הגדה השמאלית (במת שמאל), הגדה והרצועה, הגדה לפסח