ההגייה התימנית היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית. הגייה זאת נחשבת בעיני רבים למדויקת שבהגיות. ככל הגיות העברית בימי הביניים, אף היא לא שימשה ברובה לדיבור עברי, שכמעט לא התקיים אז, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך לימוד תורה. מתוך ויקיפדיה

הגיטו החדש, הגייה, הגייה איטלקית, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה צפופה, הגייה תימנית, הגייזר הגדול, הגייזר של קליסטוגה, הגיינה