[[קובץ:ArdsTauros.jpg|250px|ממוזער|המכלית "טאורוס" של חברת צים טוענת דלק באבו רודס להעברה לאילת]] מתוך ויקיפדיה

הזירה הימית במלחמת העצמאות התקיימה, רובה ככולה, בים התיכון, עורק התעבורה הימי הבלעדי של מדינת ישראל עד לכיבושה של אילת בסוף המלחמה. הפעילות הקרבית בים התנהלה בשני שלבים. בשלב הראשון של העימות היה המאבק בין היישוב העברי בארץ ישראל ובין כוחות האימפריה הבריטית, שנעלו את שערי הארץ בפני אוניות המעפילים הנושאות את פליטי השואה ומאבק לסיכול ניסיונות הברחת נשק למדינות ערב. הצד הערבי לא היה פעיל בזירה בשלב זה. לאחר עזיבת הבריטים החל השלב השני של המערכה, במהלכה תקף הצי המצרי מטרות לאורך חופי ישראל וסייע לכוח הפלישה המצרי בנגב. מתוך ויקיפדיה

הזירה הימית במבצע שלום הגליל התרכזה בעיקר בסיוע לכוחות היבשה, ובמרכזה עמדה הנחתת כוחות מהים בחופי לבנון. הנחתת הכוחות נועדה לאגף את בסיסי המחבלים, והתבצעה על ידי שייטת הנחתות של חיל הים הישראלי. מבצע הנחיתה אובטח על ידי צוללות, דבורים וספינות טילים. ספינות חיל הים סייעו לכוחות היבשה גם באש מן הים, סיוע שהיה מהיר ומדויק יחסית. כל מבצעי חיל הים עברו ללא נפגעים. מתוך ויקיפדיה

הזירה הימית במלחמת סיני כללה מעורבות של ארבעה ציים: חיל הים הישראלי, חיל הים המצרי, הצי הבריטי והצי הצרפתי. אוניות הצי השישי של ארצות הברית שהו באזור הלחימה, אך מעורבותן הייתה שולית. בלחימה שבתה ישראל את המשחתת המצרית אבראהים אל⁻אוול, לאחר שזו הפגיזה את חיפה. ספינות מצריות אחדות טובעו בקרבות ימיים ובתקיפות מהאוויר. בנוסף נערכו פעולות של סיוע מהים לכוחות היבשה. מתוך ויקיפדיה

הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, הזירה הימית במלחמת לבנון, הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה, הזירה הימית במלחמת לבנון השניה, הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה, הזירה הימית במלחמת שלום הגליל, הזירה הימית במלחמת ששת הימים, הזירה הלשונית, הזירה המערבית במלחמת האזרחים האמריקאית, הזירה המערבית במלחמת האזרחים האמריקנית