החוק להגנת האומה (בבולגרית: Закон за защита на нацията) היה חוק גזע אנטישמי, שהיה בתוקף בממלכת בולגריה מ⁻23 בינואר 1941 עד ביטולו ב⁻5 בספטמבר 1944. החוק דמה במתכונתו לחוקי נירנברג והגביל את זכויותיהם של יהודי בולגריה. הוא תאם את מדיניותו של בוריס השלישי, מלך בולגריה, שבאמצעות ממשלתו והעומד בראשה בוגדאן פילוב נקט צעדי התקרבות לגרמניה הנאצית במטרה לזכות בתמיכתה הכלכלית ובסיועה להשיב לבולגריה את השטחים שנגרעו ממנה במסגרת חוזה ניי בתום מלחמת העולם הראשונה. מתוך ויקיפדיה

החוק להגנת הממלכה 1914 (אנגלית: Defence of the Realm Act) היה חוק אשר נחקק בממלכה המאוחדת ב⁻8 באוגוסט 1914, בשבועות הראשונים של מלחמת העולם הראשונה. החוק נתן לממשלת הוד מלכותו סמכויות נרחבות במהלך תקופת המלחמה לשם שמירה על המורל, המשאבים הלאומיים ועל הסדר בממלכה. סמכויות אלו כללו בין היתר הפקעת בניינים וקרקעות אם היו דרושים למאמצי המלחמה ותקנון תקנות הקובעות עברות פליליות ואזרחיות. בין המעשים שנאסרו על הבריטים עקב החוק ותקנותיו היו: הבערת מדורות, הטסת עפיפונים, סחר במשקפות, שיחה על נושאים צבאיים, האכלת חיות בר וכדומה. החוק תוכנן לסייע לממשל במניעת פלישה ושמירה על מורל גבוה בקרב האוכלוסייה, אכיפת צנזורה על כתבות העיתונאים ועל הדאר אשר הגיע מן החזית לתחומי הממלכה. מתוך ויקיפדיה

החוק השני של התרמודינמיקה, החוק השני של קפלר, החוק להגנת האומה, החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני, החוק להגנת הדם והכבוד הגרמניים, החוק להנהגת חופש דת בווירג'יניה, החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, החוק להסדרת הטיפול באריזות, החוק למניעת הטרדה מינית, החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם