השיבה הנצחית (מוכר גם בתור החזרה הנצחית או החזרה המתמדת) היא תפיסה פילוסופית, לפיה כל מה שקיים ביקום, בעבר, בהווה ובעתיד, כבר התרחש וישוב להתרחש באותה המתכונת שוב ושוב אינסוף פעמים בזמן ובמרחב. שורשי הרעיון מצויים בפילוסופיה הודית ובמצרים העתיקה ומאוחר יותר הוא אומץ הן על ידי הפיתגוראים והן על ידי הסטואיקנים. עם שקיעת העת העתיקה והתפשטות הנצרות, הפופולריות של התפיסה דעכה בעולם המערבי. התפיסה חזרה לתודעה הציבורית בעיקר בזכות הגותו של פרידריך ניטשה, שחיבר את התפיסה לרבות מתפיסותיו האחרות, בהן אהבת הגורל. מתוך ויקיפדיה

החזרה (אופטיקה), החזרה (שבת), החזרה בגבול, החזרה בתשובה, החזרה גמורה, החזרה למוטב, החזרה מלאה, החזרה פנימית מלאה, החזרת אור, החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים