הים הפנימי סֵטוֹ (ביפנית: 瀬戸内海, סֵטוֹ נָאיקָאי) הוא גוף מים המפריד בין האיים הונשו, שיקוקו וקיושו, שלושת האיים המרכזיים של יפן. מימיו משתרעים על פני 400 קילומטרים מאוסאקה עד קיטאקיושו וכוללים כ⁻3000 איים, שרבים מהם מיושבים. מתוך ויקיפדיה

הים הפנימי המערבי (באנגלית: Western Interior Seaway, קרוי גם ים הקרטיקון, הים הניובררי והים הפנימי הצפון אמריקני) היה ים פנימי שהתקיים בין אמצע לשלהי תור הקרטיקון, כמו גם ממש בתחילת הפלאוגן. הים חצה את יבשת אמריקה הצפונית לשני גושי יבשה, לרמידיה (Laramidia) במערב ואפלאצ'יה (Appalachia) במזרח. הים העתיק השתרע ממפרץ מקסיקו דרך מה שהוא כיום אמצע המדינות המודרניות ארצות הברית וקנדה, והתחבר לאוקיינוס הקרח הצפוני בצפון. בשיאו היה עומקו המקסימלי 760 מטרים, רוחבו 970 קילומטרים ואורכו 3,200 קילומטרים. מתוך ויקיפדיה

הים הפנימי סטו (ביפנית: 瀬戸内海, סטו נאיקאי) הוא גוף מים המפריד בין האיים הונשו, שיקוקו וקיושו, שלושת האיים המרכזיים של יפן. מימיו משתרעים על פני 400 קילומטרים מאוסאקה עד קיטאקיושו וכוללים כ⁻3000 איים, שרבים מהם מיושבים. מתוך ויקיפדיה

הים הסיני המזרחי, הים הערבי, הים הפיליפיני, הים הפנימי, הים הפנימי המערבי, הים הפתוח, הים הצהוב, הים הצפוני, הים הקאריבי, הים הקארפאתי