היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו, ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו. העיסוק בהיסטוריה של המדע כולל נושאים כהגדרת המדע ובהתהוותו, ומבקש לבחון ולזהות דפוסים ומגמות ביצירה ובעשייה המדעית. שני תחומים המשיקים להיסטוריה של המדע, הם הפילוסופיה של המדע והסוציולוגיה של המדע – המתמקדות בשיטות ומתודות המדעיות, בהתפתחותן של התאוריות המדעיות, בבחינת המרכיב האנושי בתהליך המדעי, וביצירתו של הידע המדעי. מתוך ויקיפדיה

סוציולוגיה של המדע עוסקת במנגנונים חברתיים ופוליטיים מאחורי הבניית ידע מדעי. החוקרים בתחום מתבוננים על הקהילה המדעית כחברת בני האדם ועל התוצר המדעי כתוצר של אינטראקציה בין בני האדם. התחום נוסד במאה ה20 מתוך תחום הסוציולוגיה של השגיאה. על פי תפיסה זו, יש להסביר כיצד אירעו שגיאות מדעיות (כמו למשל תאוריית הפלוגיסטון), מתוך הנחה ששגיאות אירעו בגלל שיקולים חברתיים חוץמדעיים, בעוד מדע תקין ונכון אין צורך להסביר. מתוך ויקיפדיה

פילוסופיה של המדע היא ענף בפילוסופיה, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים. ענף מגוון זה, מתייחס לכלל המדעים, מדעי הטבע, כגון: פיזיקה וביולוגיה. מדעי החברה, כגון: פסיכולוגיה וכלכלה. ומדעי הרוח, כגון: בלשנות וספרות. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה, הבוחנת את התהוותו של הידע במדע מהיבטים ביקורתיים שונים. וגם מטאפיזיקה של המדע הממשי, הבוחנת רעיונות מדעיים מנקודת מבט מטא⁻פילוסופית ומטא⁻תאורטית. מתוך ויקיפדיה

ההיסטוריוגרפיה של הציונות, היסטוריוגרפיה של המדע, פוליטיזציה של המדע, פופולריזציה של המדע

פילוסופיה של החינוך, פילוסופיה של הטבעונות, פילוסופיה של הכלכלה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המאה העשרים, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המשפט, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של הפיזיקה