הלמה של אוריסון היא תוצאה בסיסית בטופולוגיה קבוצתית, שהוכחה על ידי המתמטיקאי הרוסי⁻יהודי פאבל סמואילוביץ' אוריסון, ממייסדי הענף. הלמה, אותה הוכיח אוריסון בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים, נחשבת לפעמים לתוצאה הלא טריוויאלית הראשונה בתחום. מתוך ויקיפדיה

בבדיקת השערות סטטיסטית, הלמה של ניימן⁻פירסון היא למה שפותחה על ידי הסטטיסטיקאים יז'י ניימן ואגון פירסון, והיא מצביעה על מבחן בין השערות פשוטות, אשר לו העוצמה הגדולה ביותר מבין כל המבחנים בעלי אותה רמת המובהקות (או נמוכה יותר). במילים אחרות, היא מבטיחה את קיומו של מבחן שהוא טוב יותר מכל ה"מתחרים" שלו, ומציעה דרך לבנות אותו. מתוך ויקיפדיה

הלמה של צורן (Zorn's lemma) במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, היא משפט שימושי העוסק בתכונה של קבוצות סדורות חלקית. בין היתר, חשיבותו של המשפט באה לידי ביטוי בכך שהוא שקול לאקסיומת הבחירה, ומשתמשים בו לרוב על מנת להראות קיום של דבר מה בלי להראות דרך מפורשת לבנות אותו. המשפט משמש, בין היתר, להוכיח שלכל מרחב וקטורי יש בסיס, שלכל חוג יש אידיאל מקסימלי, שלכל שדה יש סגור אלגברי, וכן להוכחת משפט טיכונוף בטופולוגיה, להוכחת גרסה אינסופית של משפט החתונה בקומבינטוריקה, ושימושים רבים נוספים. מתוך ויקיפדיה

בחשבון אינפיניטסימלי, הלמה של קנטור היא טענה שימושית הקובעת כי בחיתוך של סדרה יורדת של קטעים סגורים בישר הממשי, שהאורך שלהם שואף לאפס, יש נקודה יחידה. זהו מקרה פרטי של משפט החיתוך של קנטור. מתוך ויקיפדיה

הלמה של Scarf, הלמה של איטו, הלמה של בורל⁻קנטלי, הלמה של ברנסייד, הלמה של גאוס, הלמה של גייל, הלמה של גרינוול, הלמה של דוב⁻דינקין, הלמה של יאו, הלמה של לינדלף, הלמה של נאקאימה, הלמה של נקאימה, הלמה של נקיאמה, הלמה של ספרנר, הלמה של סקארף, הלמה של סקרף, הלמה של פאטו, הלמה של פטו, הלמה של קניג, הלמה של קנסטר⁻קורטובסקי⁻מזורקביץ', הלמה של קרונקר, הלמה של שוורץ, הלמה של שור, הלמה של שפרנר

הלמה של ספרנר, הלמה של סקארף, הלמה של סקרף, הלמה של פאטו, הלמה של פטו, הלמה של קנטור, הלמה של קניג, הלמה של קנסטר⁻קורטובסקי⁻מזורקביץ', הלמה של קרונקר, הלמה של שוורץ