המרד הערבי (ידוע גם בשם המרד במדבר, בערבית מוכר בשם המרד הערבי הגדול - الثورة العربية الكبرى) הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית. מתוך ויקיפדיה

דגל המרד הערבי הוא הדגל אותו הניפו הלאומיים הערבים במהלך המרד הערבי כנגד האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. עיצובו הוא עיצוב של שלושה פסים אופקיים בצבעי שחור, ירוק ולבן בתוספת של משולש אדום צמוד לתורן. מתוך ויקיפדיה

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: ת'ורת פלסטין אלכברה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939. הערבים דרשו עצמאות משלטון המנדט הבריטי, עצירת העלייה היהודית שהייתה בעיצומה של העלייה החמישית, והתנגדות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מרד זה כונה באנגלית: המרידה הערבית בפלשתינה (Arab revolt in Palestine 1936–1939). מתוך ויקיפדיה

המרד המזרח גרמני, המרד המזרח⁻גרמני, המרד הסורי הגדול, המרד הסלובקי, המרד הערבי, המרד הרפובליקני בפאריס של יוני 1832, המרד הרפובליקני בפריז של יוני 1832, המרד נגד הגלובליזציה, המרד על אוניית הקרב פוטיומקין, המרד על הבאונטי